אי ודאות והרגע העכשווי

מידה של אי ודאות היא דבר חשוב ומועיל במסלול התקדמות של קריירה מקצועית, במערכת יחסים מתפתחת, בתהליך צמיחה רוחני, ואולי בכלל בחיים, בדרך ההתבוננות והציפייה כלפי העתיד.

אי ודאות מסוימת מאפשרת לנו שלא לשעבד או להתנות את עצמנו, ואת ההתפתחות והאפשרויות והבחירות שלנו להמשך הדרך, אל התבניות והקונספציות שאיתן יצאנו לדרך, או שאיתן היגענו עד הלום.

בעזרת אי ודאות, הדרך שלנו יכולה להתפתח ולהתעצב כל הזמן ובכל נקודה ושלב באופן עכשווי. לא רק מתוך הכלים והידע שכבר יש לנו, ואולי מקובעים בנו, אלא גם עם הבנות ואוריינטציות ויכולות תודעתיות חדשות ועכשוויות, שתודות לחופש שמעניקה להן אי הודאות, נהנות מן הגמישות והאפשרות להתפתח ולהשתנות ולצמוח בעצמן ככל שהדרך והזמן ואנחנו מתקדמים.

אי ודאות מסוימת כלפי העתיד, מכריחה אותנו בכל רגע ורגע, ובכל נקודה ושלב לאורך הדרך, לנהל את הרגע הנוכחי, להרגיש בו, להיות בו ולבחור בו, מתוך עצמו. מתוך התמונה הבלתי מלאה שרק היא עומדת לרשותנו בתוכו. כיוון שהתמונה ביחס לעתיד היא חלקית ולא ודאית, אין לנו ברירה אלא להרגיש ולבחור ברגע הנוכחי לא רק על סמך מידע קיים שמונח לפנינו, חיצונית, אלא גם ממקומות של פנים ושל עצמיות, של אינטואציה, ושל ענווה. לכן, אי ודאות מסוימת בחס להמשך, תורמת לנו כרגע, אותנטיות ואמיתיות.

בתוך כל רגע, חשוב שנהייה בעזרת אי הודאות, עם ובתוך מה שעושה את הרגע הזה לדבר באמת רגעי.

שנדע להיות בו במימושיות שלו עצמו, כפי שהיא הווה ונחווית ומתבטאת באותו רגע, גם בנפרד מכל מה שקודם וידוע, וללא תלות בכל מה שלכאורה כבר הוכרע וברור וקובע ומכריח, מן העבר, ומכל מה שאנו כבר סוחבים ולכאורה יודעים ממנו, ומגבילים ממנו, לגבי העתיד. לכן קצת חוסר ידיעה, בהווה, עוזרת ומקדמת וטובה בשבילנו, ופותחת ומאפשרת לנו, להתפתחות ולעתיד.

הדרך שהיא מסלול ההתפתחות וההתממשות הייעודית והאותנטית של אדם, תתהווה ותתגלה ותניב את המיצוי והסיפוק וההנאה והשלווה, כאשר האדם יחיה ויצור אותה, רגע אחר רגע, בכל רגע מתוכו וכשלעצמו.

זה אומר להיות מוכנים בכל רגע לקבל ולהיות עם מה שבא ושהרגע הזה מביא איתו באותו רגע. לא להיות מכווצים או נמנעים מראש, מתוך איזשהן הנחות וצפיות מוקדמות, כלפי האפשרויות השונות. לנסות תמיד לפגוש את מה שמגיע, ולבחור עכשיו, ממקום כן, פנימי ואינטואיטיבי, פתוח, שלו, חדש, מפרגן, מממש, שמח.

כל הנופים והאפשרויות, וההתרחשויות שמופיעות ומתחדשות ומשתנות, וכל המסע הזה בכלל – הכל הוא חלק מנפלאות החיים. כך או כך הדברים מתקדמים, ולטובה – גם כשלא תמיד זמינה הפרספקטיבה לזהות את זה ולהכיר בכך. לכן כדאי לנסות לזרום, לחוש חופשיות גם כלפי הישתנות עצמית וכלפי דברים ואפשרויות שמפתיעים כשהם מתרחשים ובאים – מתוך שאין לנו בשום רגע באמת ודאות או ידיעה שלימה לגבי מה שעשוי או צריך לקרות. לנסות כאדם פשוט להיות בכל רגע אמיתי וענו, ונכון לבאות, נינוח ושמח, מאמין וסומך ומתפתח.