חוט השני

הקיום הוא נצחי, ואנחנו חלק ממנו,

במצבי צבירה שונים, ומשתנים, אבל אנחנו חלק ממנו.

יותר משחשובה הזהות העצמית המיוחדת זמנית שלנו, שהיא חשובה ביותר – חשובים החיות עצמה, החיים כשלעצמם, הקיום החי וההווה כשלעצמו, שחי ומשתנה ועובר וזורם ומתפתח, גם דרך ועם העצמיות והאינדיבידואליות העצמית פרטית עכשווית, של כל אחד מאיתנו כרגע, בחיים האלה הנוכחיים.

כשמישהו מסיים ליצור משהו, הדבר שיצר, באופן או מובן כלשהו, תמיד ממשיך להיות מחובר אליו, וברובד מסוים – אחד אתו, עם מי שיצר אותו. תמיד יש נים ומידה מסוימים, שדרכם הדבר שנוצר ממשיך להוות גם חלק או היבט של מי שיצר אותו.

כך גם אנחנו בהכרח קצת כוללים המשך או היבט או מובן של אלוהים שיצר אותנו, וכמונו כל שאר הברואים והדברים שבבריאה. בכולם יש כמו מיתרים או היבטים שנמשכים מן האלוהים שאחראי להימצאותם. בכולם פועם מובן או צליל מן הקיום האלוהי שביקום. מן החיים והחיות ההווים והמשתנים והנצחיים כשלעצמם.

החיות הקיומית נצחית כמו עוטה סביבה היבטים ושכבות ותצורות, שכל הזמן משתנות ומתפתחות ומתקדמות. וכל הברואים והדברים, ואנו בני-האדם, הננו תצורות עוטות משתנות שכאלה, בנות לידה ותמותה. בתוכנו ודרכנו, בתוך הוויית צורתנו הזמנית, עובר ומתבטא, ביחד איתנו בעולם הארצי שלנו, חוט של מובנים ותדרים, מתוך נצח ואינסוף הקיום והחיות. החוט עובר, וכל מה שסביבו ועליו נע ומשתנה וחוזר ומשתנה, ומתגלגל ומתפתח וזורם, כפי שנגזר ממנו ועליו, בהתאם לתפקידו ומקומו ומצבו בתהליכי החיות היקומית הפלאית.

גם אם נמות, גם אם כדור הארץ ייחרב, גם אם היקום כפי שאנו מכירים או מבינים אותו יגמר או יחדל – אנחנו תמיד חלק מן הקיום החי האינסופי אלוהי נצחי, שהוא מה שיש. מעולם עד עולם.

לעינינו יש תמונה מסוימת והבנה מסוימת של היקום. יתכן שממקומות ומצבים אחרים ביקום, או מערוצי או ממדי תפיסה אחרים, התמונה וההבנה של היקום, הן אחרות מאוד. יכול להיות שרק בשבילנו, ורק עכשיו, עם ערוצי התודעה ומגבלות התודעה והחשיבה והפענוח והדימיון, הנוכחיים שלנו, היקום נראה ונתפס כפי שהוא נראה ונתפס וקיים ומתאפיין מבחינתנו, ועבורנו, ובעייני רוחנו.

מרחבי הקיום והחיות הנצחיים, כנראה לא סתם מתגלמים דרך ומתחת ומבעד שכבות ותצורות, שכל הזמן משתנות ומתפתחות, נולדות ומתות. ההשתנויות וההתגלגלויות אינן סתמיות או חסרות משמעות. יש וודאי תהליכיות של קיום, ותהליכים ומגמות ביקום. זה שהכול ישתנה יום אחד, שכל מה שמוכר לנו, או שהוא אנחנו, יחלוף יום אחד, והקיום שבו ילבש מהות ואופנים ותצורות אחרות – זה לא אומר שמה שאנחנו עכשיו, בתוך הזמניות הזו, זה סתם מצב זמני שאין בו משמעות או תוחלת. הקיום, היקום, אלוהים – צריכים אותנו. מכוונים שנהייה. מכוונים שהשלב והאופן שבהם אנחנו נמצאים והווים וחיים, יהיו כאן. הקיום שלנו, כפי שהיננו, מכיל ביטויי נימים או מובנים של הקיום הכללי והחיות היקומית והאלוהית, כאן על פני האדמה, בצורה שמשרתת את הקיום והחיים והאלוהי הנצחיים, ונחוצה לתהליכים ולמגמות שלהם, לרבדי וממדי התממשות שלהם, ולרבדי חוויה והוויה וסיפוק ונחת רוח שלהם.

כשאנחנו טובים, וישרים, ועושים, ומתפתחים, ושמחים – החיים היקומיים, הקיום עצמו, והאלוהי, גם כן רווים מימוש ונחת, וקידומים של דברים ומגמות ותהליכים חשובים.

שומה עלינו לחיות חיים ישרים טובים ומגשימים, וליהנות היטב ומאוד מהחיים. כי הנוכחות וההגשמה שלנו וההנאה שלנו מהחיים הם לא רק שלנו, אלא גם של החיים והחיות והקיום והיקום האינסופיים ונצחיים כשלעצמם. גם של אלוהים.

והקיום והחיים האינסופיים כל-כך עשירים ומגוונים ורחבים על-פני מנעדם, ומתוחכמים ומשוכללים באופן שמותאם לכל מופע וגוון ומצב שלהם – שאם רק רוצים ומביטים, אז קל מאוד לרוות את המופלאות האינסופית, במרחב ובמגוון ובמנעד ובשטח ובעומק ובזמן – וקל מאוד ליהנות מאוד מהחיים האלה כאן.

אלוהים מצוי בכל הדברים, בכל דבר כפי מובניו ורמותיו וטבעו, ואופיו, וסוג מאורו, וייעודו. ולכן כל הדברים במרכזם ובבסיסם הינם אמיתיים. גם כאשר אנחנו יכולים לראות או לחוות אותם רק באופן חלקי או אף מוטה, ודרך שכבות וצעיפים של מוגבלות ושל דפוסים ושל נקודות ואפשרויות מבט רק צרות ומסוימות. כיוון שבהכול יש אמיתיות, וחיים וקיום נצחי ואלוהים, וכיוון שאלוהים הוא טוב – הכול למעשה מדהים ומופלא, והכול טוב ובסופו של דבר לטובה, (גם אם ברגע מסוים קשה שזו תהייה התחושה).

אבל זה לא אומר שלנו אין פה עבודה, וייעוד, ותפקיד, והכרח ומשימה להיות טובים וישרים ומממשים ויוצרים ומקדמים ומתפתחים, ומאוד נהנים. ושמחים. אדרבה. וחשוב תמיד לומר ולהרגיש תודה.

יש האומרים ואף שרים ש"כולנו רקמה אנושית אחת חיה". חוט הקיום והחיים הנצחיים עובר ושזור בכולנו, בצורות ורמות שונות, ולא רק בנו. החוט עובר ומסתרג בצורות שונות ורבדים שונים בכל הדברים, ודרך כל הזמנים. בקיום וביקום פרושה וסרוגה ומסתרגת כל העת, בצורותיה ורמותיה ומגוון ביטוייה המשתנים, רקמת חיות וחיים זקנה וצעירה ופלאית ומופלאה עד אין קץ.

אשרי לנו שיש ובהכול נמצא האלוהים, הבורא והמקיים והמשנה.