יצר לב האדם החופשי

בראשית ח' כ"א: "...כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו...".

בראשית ו' ה': "...כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם".

שמות ז' ג': "וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם."

אם ה' יכול היה להקשות את לב פרעה על מנת להרבות אותות במצרים, אזי ברור שיש בכוחו של ה' גם לרכך לבבות של בני-אדם. אם ה' יכול היה לדאוג שפרעה ימען להתיר לבני ישראל לצאת עם משה כדי לעבוד את ה' במדבר, אזי ברור שיש בכוחו של ה' להטות ולהכווין בני-אדם לכל מיני אפשרויות וכיוונים והחלטות, כרצונו.

ואם כך, אז מדוע ה' לא השתמש ביכולותיו הללו, על-מנת לשפר ולהיטיב את יצר לב האדם או את יצר מחשבות לבו, שהם רעים מנעוריו וכל היום? מדוע ה' מניח לבני-אדם להיות רעים, אם יש לו את היכולת להקשות, לרכך ולכוון את ליבותיהם?

לרוב אורכו של התנ"ך, העם חוזר וחוטא וסוטה אל לעבודה זרה. אם ה' יכול להשפיע ישירות על בחירות והחלטות של אנשים, כפי שהשפיע על החלטותיו של פרעה, מדוע ה' לא פשוט גורם לכך שבני ישראל לא יבחרו לנוע אל עבודה זרה? הרי יש ל-ה' את היכולת לשעבד את ליבותיהם של בני-אדם אליו. אז מדוע הוא מאפשר לבני-אדם להתברבר לעבודה זרה ולהתנהגויות רעות?

קיין שניסה להקריב קרבן ל-ה', ניתן להניח שידע ש-ה' רואה את כל מעשיו בכל מקום ובכל זמן. ניתן להניח שהוא לא באמת חשב ש-ה' יקנה את ההיתממות שלו "הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי". אז מה באמת ניסה קיין לומר ל-ה' בתשובה הזו שלו?

לדעתי יתכן שקיין למעשה הביע כך את הטרוניה שלו כנגד ה': למה הנחת לי לרצוח את אחי? מדוע אפשרת לי לטעות טעות נוראה שכזו? מדוע לא גרמת לליבי שלי שלא יוכל להוביל אותי לפשע הזה?

לכאורה, טיעון אפשרי לא פשוט בכלל מצדו של קיין.

אלא שאת התשובה לטיעון הזה – שהיא גם התשובה לכל השאלות שלמעלה – ה' נתן לקיין מראש עוד לפני שהתרחש הפשע. הרצח מתבצע בבראשית פרק ד' פסוק ח': "וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ". ואילו פסוק אחד לפני כן, בפסוק ז', ה' אומר לקיין מראש, ולמעשה מזהיר אותו מראש:

"הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ."

כלומר, הפיתוי לחטא הנו גדול, והוא נמצא לפתחו של האדם, אבל האדם יכול לגבור על תשוקתו, ולא משנה כמה חזק הפיתוי השלילי – ביכולתו של האדם למשול בו, ובעצמו, ולבחור לנהוג אחרת, באופן ראוי וטוב. וכיוון שלאדם יש את חופש הבחירה עם היכולת להתגבר על הפיתוי לפשע – כיוון שכך האדם מוחזק אחראי למעשיו. אם הוא בוחר בטוב, כלומר מיטיב, אז נהייה טוב, ואם ההיפך, אז ההיפך.

ה' יכל כמובן להטות את ליבו של קיין מביצוע החטא, אבל חופש הבחירה של הלב של קיין היה נשלל ממנו על-ידי כך, ויחד איתו גם משהו קריטי מן המהות האנושית של קיין האדם, היקרה מאוד כנראה בעיני ה'.

נכון ש-ה' יכול להטות את ליבו של האדם אל הטוב. אבל אם הוא היה משתמש ביכולת הזו תמיד, אז למעשה היה מתרוקן ממשמעות חופש הבחירה של האדם. ובכך בעצם, האדם היה מפסיק להיות אדם, ונהייה משהו אחר, אולי יותר חיובי ופחות מזיק לפעמים, אבל גם יותר רובוטי. במקום יצור שמושל בעצמו, ואחראי למעשיו – יצור שחסר נשמה עצמית חופשית שבוחרת או מבחינה בעצמה בין טוב ורע.

אלוהים כנראה לא רוצה שנהייה רובוטים טובים, ומעדיף שנהייה אפילו לפעמים פחות טובים, ובלבד שנהייה ריבוניים ואחראים על עצמנו ועל מעשינו.

היה יכול להיות הרבה יותר פשוט, אם היו בלבנו מגבלות מובנות מראש, שלא היו מאפשרות לנו לבחור בחירות לא טובות או לא ראויות. אבל כנראה שמבחינת ה' יותר חשוב שיהיה בנו צלם עצמי גבוה בעל חופש בחירה אמיתי – אפילו שזה בא גם עם חופש לטעות, ואפילו טעויות קשות לפעמים.

ה' היה יכול למנוע מאיתנו את היכולת לסטות לעבודה זרה, והיה יכול לשעבד ולהגביל אותנו להיות יכולים לעבוד אך ורק אותו. אבל הוא בוחר, שגם בו עצמו, אנחנו נוכל ונצטרך לבחור בחופשיות. שנצטרך לאמץ ולהפעיל את חופש הבחירה האמיתי שלנו, ולשפר ולפתח את עצמנו, בכדי לדעת לבחור מעצמנו ובעצמנו את הבחירות הנכונות והראויות – ולא שהן תהיינה מוכתבות או אוטומטיות לנו.

נאמר ש"יצר לב האדם רע מנעוריו". לא נאמר שהוא רע מינקותו או מילדותו המוקדמת.

האדם לא בהכרח מגיע אל העולם כשהוא רע. הוא עלול להיוולד עם קארמות קשות ועם מטענים ומשקעים בעייתיים מגלגולים קודמים, שיגרמו לו לחוות ולהוציא מעצמו דברים לא טובים למן היום הראשון שלו בחיים הנוכחיים. אבל ממש לא חייב שכך תמיד יהיה.

מה שכן תמיד קורה, הוא, שהילד סופג דברים והשפעות וקשיים וחינוך והתנהלויות, תוך כדי שנות גדילתו בין אנשים שרובם יותר מבוגרים, עד שבהגיעו לגיל נעוריו, הוא כבר מכיל גם הרבה לכלוכים סביבתיים ששאף לקרבו, שיכולים כבר להתחיל לחולל בו יצר רע.

אז מה לעשות כדי שיצר מחשבות ליבו של האדם לא יהיה רק רע כל היום?

– לספק לו חינוך טוב וסביבה טובה בילדותו. ככה לא יתפתח בו יצר רע בנעוריו.

איך מספקים חינוך טוב לפעוט ולילד ולנער?

– נותנים דוגמא אישית טובה.

לדעתי, כל החינוך החשוב והאמיתי, כמעט שאך ורק שבזה טמון.