לגעת לשחרר ולהתפתח

כדי להתפתח ולצמוח אנחנו צריכים לגעת בעצמנו, בחלקים השונים שלנו, ולעבור דרך דברים שונים שנמצאים בנו, ולתת להם שלום.

נצברו בנו הרבה מאוד רגשות ורצונות, מחשבות, אמונות, חוויות טובות וחוויות קשות. נצברו בנו הרבה מאוד מורכבויות וגם התניות ונטיות, כאלה ואחרות, כל אחד מאיתנו עם המכלול והפאזל המסוים שלו.

כל אחד סוחב את ההיסטוריה וההיסטוריות שלו, שעיצבו ומעצבות את תמונת ותפיסת עולמו.

כדי להתפתח, אנחנו צריכים להכיר את עצמנו, להכיר במה שיש בתוכנו, להשלים עם עצם זה שזה נמצא ובנו, ואז לשחרר את מה שלא נחוץ ואולי מכביד, או כבר לא מתאים. לוותר על רגשות ורצונות מסוימים, ועל אחיזות מסוימות, ולגבי דברים אחרים, שנראים מתאימים ועכשוויים ומקדמים – לחשוב ולבחור האם וכיצד ובאילו אופנים לשמר אותם.

אנחנו צריכים לבחור את המקום והמשמעות שניתן לקולות השונים שבתוכנו, לרצונות ולכמיהות, למחשבות ולאמונות. אנחנו יכולים לבחור עם מה ולאור מה להתנהל ולחיות.

חבל להיות משועבדים ועבדים למורכבויות ולהתניות שיש בנו. כל עוד הן נסתרות וחבויות, קשה יותר לזהות את השפעתן על החשיבה והבחירות וההרגשות שבהווה, אולם כשאנו נוגעים בפינות השונות שבנו, ובמטענים והרצונות שאנו נושאים – אפשר להפסיק להיות בשיעבוד למה שנשאר ונשמר מהעבר, ולהתחיל לנהל ולבחור כיצד והאם ליהנות ולבטא ולתת מקום ונוכחות והשפעה, לכל דבר ודבר מתוך כל המכלול המורכב והמופלא שבנו נמצא.