לימוד עצמי
- Yaron Menachem Bahir
- 13 בספט׳ 2024
- זמן קריאה 4 דקות
יש לנו את היכולת העקרונית להביט אל תוך מחשבותינו, לתהות על מהותן ומקורן, וללמוד מהן על עצמנו. לפעמים היכולת הזו כמו קצת מרוחקת מאיתנו, לפעמים אנו מרחיקים את עצמנו ממנה, לפעמים אנו לא מיומנים בה, ולפעמים אנו פשוט שוכחים או לא מודעים לכך שהיא עומדת לרשותנו. אבל היא שם, קיימת, וניתן וכדאי לאמן ולשכלל ולטפח את השימוש בה, ולזכור ליישם אותה ולהפיק ממנה.
אם ברגע מסוים אנו מוצאים את עצמנו עצובים, או שליליים בתחושה או בגישה שלנו, או כועסים, אזי לא תמיד, אך ברוב המקרים, מחשבות מסוימות שעלו בנו, כתוצאה ממשהו, הן אלה שאחראיות להתפתחות התחושה והגישה ומצב-הרוח האלה שלנו, גם כשאנו מודעים ושמים לב למה שאנו חושבים, וגם כאשר לא.
יכול להיות שדבר מה שמישהו אמר לנו, או שנחשפנו אליו בחדשות, או בכל סיטואציה עם אנשים, מחולל בנו תגובה רגשית שלילית או לא נוחה, או מעורר בנו כעס. כמו בכל דבר בטבע, יש תהליך נסיבתי, של יחסי סיבה ותוצאה, גם בהשתלשלות המאורעות הזו, שבין הרגע שבו קלטנו או שמענו משהו, ובין שבעקבות הקליטה או השמיעה האלה, מצאנו בתוכנו הרגשה או מצב-רוח מסוימים לא נוחים. היו שם בתווך איזשהן מחשבות שתרגמו והוליכו את מה ששמענו וקלטנו, לידי התחושה והגישה ומצב-הרוח המסוימים, שלאחר-מכן מצאנו את עצמנו חווים אותם.
אם אנחנו במצב-רוח רע, או עם כעס או שליליות, אז כנראה שמשהו במחשבות שלנו מייצר את זה, על גבי אינפוטים מסוימים שהגיעו אלינו ונקלטו בנו.
ואם אנחנו במצב-רוח טוב במיוחד, וחווים הנאה ושמחה וחיוביות – בדיוק אותו דבר. כנראה שגם עכשיו משהו במחשבות שלנו, שאנחנו עסוקים בהן ברגע הנתון באופן יותר או פחות מודע, הוא זה שמחולל את החיוביות והשמחה הללו. כנראה שקלטנו אינפוטים מסוימים, שסביבן נוצרו מחשבות, שהולידו את ההרגשות הטובות ואת מצב-הרוח החיובי והנעים.
אנחנו מפרשים במחשבותינו את הדברים שמתרחשים ונאמרים סביבנו ומולנו, ומייצרים מתוך החשיבה המפרשת הזו את התגובות התחושתיות שלנו, ואת מצבי-הרוח שלנו, החיוביים או השלילים, הקשים או הנעימים – בין אם אנו מודעים לתהליכי החשיבה והפירשון האלה, ובין אם לאו. זה פשוט קורה ומשפיע ומעצב שם בתהליך שבדרך.
למה כדאי לנו כן להביט אל תוך מחשבותינו, ולזהות כשהן מחוללות אצלנו את מצבי-הרוח, גם את עצם הפעולה וההתערבות של המחשבות ברגע מסוים, וגם את מה שעורר אותן ויצר את מהות וטיב הפעולה וההשפעה שלהן?
סיבה אחת, שרבים נותנים עליה את הדעת, (למשל במודל אפר"ת ובסוגים של מיינדפולנס), היא כדי להיות יכולים ביתר קלות לנטרל מצבי-רוח לא נעימים ושליליים, כעסים וגישות שליליות, ולבחור ביתר אפקטיביות ושליטה עצמית את התגובות וההתנהלות שלנו כלפי חוץ ובכלל. סיבה נוספת, שדווקא אותה אני מבקש להדגיש ולהציע פה, היא הסיבה של ללמוד את עצמנו.
המחשבות לא מפרשות את האינפוטים הנקלטים, ופועלות את פעולתן המשפיעה והמעצבת כלפי מצב-הרוח שלנו, וכלפי מידת האושר ומידת החיוביות של הגישה שלנו ברגע המסוים, באופן מקרי או סתמי. לתוכנן ולדרך התהוותן של המחשבות יש סיבות, והן נגזרות ממאפיינים שונים והיבטים שונים שנמצאים באדם המסוים.
לא כל אדם מפרש את אותו אינפוט ואת אותה סיטואציה, או את אותו דבר שנאמר, באותה צורה. לא כל אדם מושפע מאותו דבר באותה צורה. אצל כל אדם המחשבות מופיעות ומייצרות את התיווך והתרגום שלהן לכדי התוצאה הרגשית והתחושתית שבסוף – באופן קצת אחר וייחודי.
והקצת שוני והייחודיות האלה הם יפים ומעניינים, מבטאים מהשוני והייחודיות של כל אדם יחסית לכל שאר האנשים, ומהווים מרכיב חשוב לדעתי בהיכרות של האדם עם עצמו ועם תכונותיו, עם דרך החשיבה שלו, עם המנגנונים הרגשיים שלו, ועם נטיותיו, והדברים שעושים לו יותר טוב, או פחות טוב.
כשיש לכם מצב-רוח רע, או כשיש לכם מצב רוח טוב, כשאתם מזהים בתוככם גישה שלילית, או כשאתם מזהים בתוככם גישה חיובית – קחו רגע כדי להביט פנימה ולנסות לפענח, מה גורם לזה. נסו לגלות ולרשום לעצמכם במודעות ובזיכרון, את איזה אינפוט שקלטתם, המחשבות שלכם עכשיו מעבדות כפי שהן מעבדות, לכדי התוצאה המצב-רוחית שאתם חווים.
נניח שמשהו שמישהו אמר או עשה העציב אתכם או קומם אתכם. קחו רגע להביט לתוככם כדי להבין, מה היה שם מבחינתכם במשפט הזה שנאמר או במעשה הזה שנעשה, שגרם לכם להגיב רגשית וגישתית באופן שכזה.
וכשמשהו מסב לכם שמחה והנאה, נסו גם כן להביט אל תוככם ולפענח ולזכור, מהו בדיוק הדבר הזה, ומה היה בו שכך הגעתם להגיש בזכותו, ומדוע. מהו החלק בו שאתם אוהבים ושמדבר אליכם ועושה לכם טוב.
שכן אם תביטו ותפענחו ותזכרו זאת, תדעו בהמשך איך למצוא לעצמכם שמחה והנאה בצורה יותר יעילה ויותר מדויקת למי שאתם.
אנחנו חושבים לא רק מילולית ושכלתנית אלא גם תחושתית.
נניח שאתם בטיול הליכה, לא קצר במיוחד ולא ארוך במיוחד, בחייק הטבע. בכל רגע נתון לאורך הדרך, אתם חווים מצב-רוח מסוים, ומידה מסוימת וגוונים מסוימים של הנאה או חוסר הנאה. אז נסו להביט לתוככם ולפענח מה בדיוק אחראי להיווצרותו של כל נים תחושתי ומצב-רוחי שיש לכם תוך כדי ההליכה.
נניח שהחוויה היא של קצת חוסר הנאה. אז האם החוויה הזו נוצרת בגלל עייפות או קושי בהליכה? או אולי בגלל שמזג-האוויר לא נוח? אולי בגלל משהו שלא נוח במישור החברתי של הקבוצה והאנשים שאתם מטיילים איתם? אולי הנוף או הטבע המסוימים שאתם פוגשים בטיול הזה פחות מדברים אליכם? אולי משהו בתרמיל שלכם ובהתארגנות על האוכל ושאר אביזרי הטיול לא מספיק נוח? ואולי זה שילוב כלשהו של כל מיני אלמנטים מתוך רשימת האפשרויות האלה?
אם עשיתם את הרפלקסיה הפנימית הזו על חווייתכם בטיול בצורה מספיק מקיפה וחודרת ומהימנה, אז עכשיו לאחר הטיול הזה והרפלקסיה הזו, אתם ודאי כבר יודעים יותר טוב איך תרצו שיראה הטיול הבא. באיזה נופים או טבע תרצו שהוא יעבור, כמה הליכה תרצו שהוא יכלול, מה רצוי לכם מבחינת גודל ומאפייני הקבוצה, ומה הגבולות שלכם מבחינת נוחות מזג-האוויר להליכה... כלומר – למדתם על עצמכם. גילתם מה מועדף עליכם למשל מבחינת טבע ונוף, איך אתם מגיבים ומרגישים כלפי מאפיינים סביבתיים שונים, משהו על איך שאתם בחברה ומעוניינים בחברה, אולי משהו על הכושר הגופני שלכם, וכולי.
טיול הוא מסע התנסותי קטן של קליטות, חוויות ותחושות, והחיים הם מסע התנסותי ארוך של קליטות, חוויות ותחושות. כמו בטיול כך גם ביומיום של החיים: שאפו תמיד ללמוד על עצמכם, דרך עיון פנימה בקשר הנסיבתי שבין מה שאתם פוגשים וקולטים וקורה לכם, ומה שאתם מתנסים בו בחיים, ובין התחושות ומצבי-הרוח והגישות שמתפתחות ומופיעות אצלכם, כפועל יוצא מהאינפוטים וההתנסויות. תלמדו כך על הפרופיל האישיותי פנימי שלכם על מנגנוניו השונים, תכירו את עצמכם יותר טוב, ותדעו כיצד לנהל את עצמכם הלאה להתנסויות הבאות בצורה יותר יעילה ומיטיבה.