שהרוב נהיה בדברו

לפני שתיית מים, מאמינים נוהגים לברך, "בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ".

ואני שואל: האמנם הכל נהייה בדברו?

סיפור הבריאה בתורה נפתח בתיאור המצב הקיים טרם הבריאה. לאחר שפסוק א' מבהיר שהבריאה בוצעה בראשית הזמן על-ידי ה', פסוק ב' להבנתי הולך רגע אחורה, ומסביר לתוך איזו מציאות ה' ביצע את הבריאה, ומה היה בנמצא כאשר ה' ביצע את הבריאה:

"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם."

אנחנו לא יודעים מה בדיוק כלל התהו ובהו, אבל מה בהחלט ברור, שהיה כבר קיים במציאות הטרום בראשיתית שלפני ביצוע הבריאה על-ידי אלהים? שני דברים: אלהים עצמו, ומים.

במהלך ששת ימי הבריאה מסופר ש-ה' בורא במאמרי דיבור שלו, את כל מה שנברא בימי הבריאה. אבל דווקא את המים שנוהגים לברך עליהם "... נהיה בדברו", לפי המסופר, דווקא אותם ה' לא ברא בדיבורו. המים היו קיימים עוד טרם הבריאה, לצד התהו ובהו.

במהלך ימי הבריאה ה' מבדיל בין המים שמעל ומתחת לרקיע, אבל לא מופיע בשום מקום ש-ה' בורא את המים. אין בתורה ביחס למים, משפט דומה לזה שנאמר למשל לגבי אור, "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר". לא זו בלבד שלא מסופר שאלהים אמר משהו כמו 'יהיו מים', ולא זו בלבד שלא מסופר שאלהים ברא את המים –  מסופר כן, באופן מפורש, כאמור, בפסוק ב', שאת המים אלהים לא ברא. הם כבר היו כשהוא ניגש למלאכת הבריאה.

אז, מבחינתי, ולדעתי, לברך על שתיית מים "... שהכל נהייה בדברו", זה מצחיק ולא מתאים.

המון דברים נבראו בדברו. אבל מים דווקא לא.

יש לי ברכה חלופית שניסחתי, ושאני מציע למקרה של שתיית מים, וזו הברכה שאני משתדל לזכור לברך, בבואי לשתות מים:

" ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, הדן ומרווה ארץ ואדם " .

כיוון שהתורה מספרת לנו ש-ה' לא ברא את המים, אנחנו רשאים ואמורים לדעתי להסיק, ש-ה' לא ברא את הכל, ולא עומד מאחורי הכל. הוא כן ברא את העולם – זה מסופר ומתואר מפורשות. אבל הוא לא ברא את כל מה שאנו מכירים ומוצאים בעולם. יש מים שהיו עוד מקודם, ויש אולי עוד דברים שהיו בתוך התהו ובהו והגיעו אל תוך העולם. ובאופן עקרוני אנחנו מבינים, שיכולים להיות בעולם דברים, אולי גם כאלה שמתווספים מאוחר יותר, שלא נבראים ולא מגיעים מידי אלהים.

בספר ישעיהו, פרק מ"ה, פסוק ז', כתוב:

"יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע אֲנִי יְהוָה עֹשֶׂה כָל אֵלֶּה."

האם ניתן ללמוד מהמשפט הזה ש-ה' אחראי לכל מה שקיים, כולל לכל הרע שקיים או שהתקיים?

בעיניי חד-משמעית לא.

המשפט מלמד ש-ה' יודע לברוא רע, ומשתמש בבריאה של רע לצרכיו כמנהלו של עולם. ברור שלפעמים צריך להעניש, או לחסל או להטות דברים מסוימים, וברור ונפלא ומזל גדול, ש-ה' יכול ובוחר להשתמש גם בכלי של יצירת רע, כדי לנהל את העניינים ולהשגיח עליהם.

אבל ישעיהו לא אומר 'ובורא את הרע', אלא "ובורא רע", ויש בזה הבדל עצום. אם היה נאמר 'ובורא את הרע', היינו צריכים להבין, שכל רע שקיים הוא משהו שנברא על-ידי ה'. אבל כשהפסוק אומר רק "רע" ולא 'הרע', המשמעות היא שיכול להיות גם עוד רע, מחוץ לזה ש-ה' בורא לצרכיו המקודשים. יכול להיות רע ש-ה' לא עומד מאחוריו. ה' יודע ליצור רע ומשתמש בזה, אבל לא כל רע שקיים הוא רע ש-ה' יצר. כמו ש-ה' לא ברא את המים, והם בכל זאת קיימים בעולמנו, מאוד יכול להיות, שלהבדיל מהמים, קיים בעולמנו גם רע ש-ה' לא ברא. אולי רע שהסתתר מעינינו בתהו ובהו הטרום בראשיתי, ואולי כזה שנוצר מאוחר יותר, לא על-ידי ה', אלא למשל על-ידי בני-אדם.

בני-אדם נבראו בצלם אלהים. זה מתבטא בכך שכמו לאלוהים, גם להם יש רצון חופשי. כמו שאלהים יכול לבחור באופן חופשי ליצור דברים, כך גם בני-אדם שנוצרו בצלמו ואכלו מעץ הדעת, יכולים לבחור באופן חופשי ליצור דברים מסוימים, לפעמים דברים נהדרים, ולפעמים, לצערנו, גם דברים רעים. ואפילו רוע צרוף לפעמים. לאלהים יש אינסוף חכמה כדי לדעת מתי ואיך ולאיזו מטרה ליצור רע ולהשתמש בו. לבני-אדם בדומה לו יש חופש רצון וחופש לבחור ליצור גם רע, אבל בשונה ממנו יש להם הרבה פחות חכמה. וכך אנו מוצאים בעולמנו גם הרבה מאוד רוע, שבני-אדם יצרו, בטמטומם.

אנשים שמייחסים בטעות ל-ה' את הבריאה של כל מה שקיים בעולמנו, גם של המים, וגם של כל הרע שקיים פה, וזאת מתוך קריאה לא מספיק זהירה של פרק א' בספר בראשית, ושל הפסוק הנ"ל מספר ישעיהו, מגיעים לפעמים למסקנות אומללות ואיומות מאוד בעייני. למשל, המסקנה או ההשערה, האיומה, והאווילית, ששואת יהודי אירופה היא משהו ש-ה' הביא ויצר. יש רבנים שטוענים ש-ה' עשה את היטלר ואת השואה, על-מנת להביא להקמת מדינת ישראל.

אני בטוח, ש-ה' היה מוצא מספיק דרכים מספיק יצירתיות ואפקטיביות, כדי להביא להקמת מדינת ישראל, שלא באמצעות שריפה ורצח של מיליון וחצי ילדים.

בספר ירמיהו, פרק י"ט, הנביא מוכיח את אנשי יהודה החוטאים, על כך שהקריבו מילדיהם לאלילים, במשרפות של גיא בן-הינום בירושלים. ה' מעביר דרכו מסר ברור בזו הלשון:

"וּבָנוּ אֶת בָּמוֹת הַבַּעַל לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ עֹלוֹת לַבָּעַל אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא דִבַּרְתִּי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי."

כלומר ה' מבהיר שלהקריב ילדים ולשרוף אותם, לא רק שהוא מעולם לא ציווה, זה דבר שאפילו לא עלה בליבו כאפשרות. גם בעקידת יצחק ברור שזו לא באמת הייתה אפשרות.

ובימינו באים רבנים מסוימים ומסבירים, ש-ה' יצר את השואה, והביא לשריפתם של רבבות ילדים, כדי לקדם את הקמת המדינה... בעיניי זהו חילול קודש איום ונורא.

ה' לא ברא את העמלקיות, בשביל שאחר-כך הוא יצטרך לצוות למחות את עמלק מהעולם, וימצא את עצמו מצטער על המלכת שאול, שהפר את הציווי וויתר לאגג מלך עמלק. העמלקיות והעמלקים זה רוע ש-ה' לא רצה ולא ברא. וכך גם היטלר והנאצים. וכנראה עוד כמה אנשים לאורך ההיסטוריה, ועוד כמה אירועים ודברים שהיו, מעשה ידי אדם.

ה' הוא טוב, ואך ורק טוב. הוא יוצר רע לשימושו ההכרחי והמושכל, ורק לשם כך. את כל שאר הרע שבעולם אסור לייחס לו, בניסיון להסיר מעצמנו, בני-האדם, את האחריות.

אגב,

במדע ישנן כיום תיאוריות והשערות שונות באשר למקור המים שבכדור-הארץ.

שמעתי שיש מדענים שסבורים שהמים הגיעו אל כדור-הארץ על גבי כוכב שביט שפעם התנגש בו, או עם גופים מכילי קרח שנקלעו למערכת השמש, ו/או הסתובבו סביב השמש במסלולים מרוחקים בשוליים של מערכת השמש או קצת מעבר לה. יש דיבורים במדע על המים כאל משהו שלא נוצר בכדור-הארץ בתהליכי ההתהוות שלו, או אפילו אולי לא במערכת השמש, אלא מחוצה לה, ואולי לפניה.

בהבנתי, ששת ימי הבריאה שבתורה משרטטים בצורה מפושטת וציורית, אבל מהימנה ומדויקת במהות העקרונית שבה, תהליכים פיזיקאליים והתפתחותיים כימיים וביולוגיים וגיאולוגיים וכולי, שארכו מיליארדי שנים, ושקשה לתודעה אנושית לתפוס אותם לפרטיהם ובסדרי הגודל שלהם, שלא באופן קצת ציורי ומפושט. ומעניין מאוד לדעתי להביט דרך משקפיים אלה, על השערות מדעיות בדבר המקור החיצוני והקדום של המים המוכרים בכדור-הארץ, ובמקביל לקרוא את שמסופר על המים בתחילת ספר בראשית, בפסוק ב', כאמור כקודמים לאקט הבריאה שבוצע על-ידי ה' בששת ימי הבריאה, החל מפסוק ג'.