בהקפדה גמישה

ישנם דברים רבים שחשוב לקחת ולקיים ברצינות רבה, בעקביות ובקפדנות. שמירה על כושר גופני, שמירת דיאטה או כללי תזונה שבחרנו בהם, שמירת כללי ומנהגי היגיינה, שמירת שעות שינה וקימה וסדר יום, שמירת פרקטיקות רוחניות או לגוף ולנפש, כמו מדיטציה או יוגה, ולאדם מאמין או למי שבוחר בדרך ההלכה, גם שמירה של כללי הלכה ותפילה ושבת וכולי.

יש האומרים להקפיד בקלה כבחמורה. יש מי שיצאו אל הג'וגינג היומי גם אם יורד גשם שוטף, או אם יש 32 מעלות בצל. יש מי שמחויבת אל הדיאטה שלה כך, שגם בחתונה של בנה לא תאכל עוגה. יש מי שלא יכין לבת שלו כריך לבית-הספר, בבוקר לחוץ, בשביל להספיק להתפלל שחרית לפני שהוא יוצא לעבודה.

ואני לעומת זאת חושב, שהמתינות והאיזון, ושיקול הדעת האישי וחופש הבחירה עם הניהול העצמי החי והדינמי והקשוב לנסיבות ולמצב ולצורך וההרגשה ברגע הספציפי – חשובים יותר וקודמים לציות קבוע ואוטומטי לדפוסים ולמנהגים שהגדרנו או בחרנו לעצמנו, וגם לכל מקור אנושי של סמכות או כללים או דרכי פעולה שאימצנו. בין אם זה מורה כזה או אחר, כוכב רשת כזה או אחר, מנהיג כלשהו, או איש דת והלכה כלשהו, מכל זמן שהוא, ומכל מעמד ותואר שאולי יש לו.

הכללים והמנהגים שלנו עשויים להיות באופן כללי נכונים וחשובים מאוד מאוד, וטוב לשאוף תמיד לעמוד בהם ולקיים אותם. אבל בחינת הנכונות וההתאמה בשבילנו ברגע החדש והנתון – קודמת.

העיקרון הראשון חייב תמיד להיות בחירה עצמית כנה וחופשית. וחייבים תמיד לתרגל ולממש אותו, כל פעם מחדש, לגבי כל פעולה או מנהג או כלל שלקחנו על עצמנו, לפני שאנחנו חוזרים לקיים אותו גם היום, גם עכשיו, גם אם זו הפעם השלושים אלף.

כך אנחנו גם מעניקים לעצמנו שוב ושוב משמעות מחודשת, והנאה מחודשת, סביב הכלל שחשוב לנו – כאשר אנו בוחרים בו כל פעם מחדש, ולא פועלים מתוך הרגל וקהות ואוטומטיות.

עדיף להחסיר מדי פעם, עדיף לחרוג מדי פעם, לשכוח מדי פעם, או לאחר או להקדים מדי פעם, או "לפשל" ולהיות פעם ב.. לא בסדר או לא כמו שלקחנו על עצמנו להיות, מאשר להתנהל במכניסטיות, וללא הקשבה פנימית, ולשכוח שאנחנו אמורים להיות מי שמנהלים את עצמנו, ובוחרים את מה שאנחנו.

עדיף – מאשר לשכוח את עצמנו, ואת גרעין החיות שלנו, שהוא גרעין של חופש, של צלם אלהים יוצר ובוחר.

קיבלנו מאלהים כושר שיפוט ושקילה ויכולת בחירה, לא כדי שנשתמש בהם פעם אחת כדי לקבוע לעצמנו סמכות ללכת לפיה, או כלל לנהוג לפיו, ולאחר-מכן נשאיר מאחור את הכושר והיכולת הללו, ונתנהל בלעדיהם, מכוח אינרציה והרגל ודפוסים קבועים מראש, ששייכים לרגעים קודמים ולמי שהיינו פעם.

כושר השיפוט והשקילה ויכולת הבחירה שניטעו בנו מאלהים מיועדים שנשתמש בהם כל הזמן, כל יום מחדש.

לא כדאי לעשות שום דבר בטוטאליות, ובאותו אופן ומידה בדיוק תמיד, ללא לקיחה בחשבון עדכנית ועכשווית של הנסיבות והנתונים והצרכים. אף פעם לא כדאי להתייחס אל עצמנו ואל הכללים שקבענו או אימצנו לעצמנו, או לקחנו על עצמנו, כאילו שנטלנו על עצמנו נדר.

לא נכון לדרוש שום דבר מאף אחד במוחלטות וטוטאליות. גם לא מעצמנו.

תמיד לשמור על גרעין פועם של גמישות ושל ספונטאניות.