החיים הטובים

להתעורר מלילה של שינה נאותה באופן עצמאי בשעה מוקדמת, כשהאור רק מתחיל לעלות, בבוקר של עונת מעבר כשלא חם ולא קר, אלא פשוט נעים.

בלי להדליק מנורות, אלא באור החלש הראשוני שבבית, בשקט לצחצח שיניים ולהעמיד על הגז מקינטה של אספרסו משובח.

לחזור אל המיטה לתנוחת חצי ישיבה עם הקפה,

להקשיב ממנה למגוון ציוצי הבוקר של ציפורים בחצר, מבלי לחשוב על דבר,

ולראות דרך החלונות הפתוחים במלואם צמרות ירוקות של שיחים ועצים, עם המון עלים ירוקים, שנחות עליהם פה ושם קרני שמש מוקדמות, עדיין די אופקיות, ומעליהם שמיים עם עננים שהם גם רציניים ואפורים, וגם משאירים ביניהם פתחים של כחול צלול בכמה אזורים.

להרגיש שאפשר להיות ככה הרבה זמן ושום דבר בעצם לא ממש בוער,

ושגם אם יש אי שם ברקע קצת טרדות ואתגרים, הם לא באמת או לא בהכרח כאלה מפריעים.

להיזכר כמה טוב וכמה ברכה יש בעולם, שיש לנו בו דברים פשוטים כמו בית נעים ומיטה נוחה וקפה טעים, וחלונות עם עצים ועלים וציפורים ושמיים ועננים.

למצוא את עצמך מרגיש בלב תודה,

ולהתחיל את היום עם לכתוב כמה מילים.