כאבים כסימנים טובים

כשמופיע אצלנו כאב גופני כלשהו, דבר ידוע הוא שיש בכך כמו מטרה או תוחלת להפנות את תשומת ליבנו אל המקום או האיבור בגוף, או אל דרך פעילות או התנהלות מסוימת שלנו, שיש צורך שננקוט בעניינם בפעולה מטפלת או מתקנת ומבריאה ומקדמת כלשהי.

אבל מעבר להיבט חשוב זה של מהות הכאב הפיזי, הרבה פעמים כאבים גופניים שמופיעים, ובעיות בריאותיות שונות שצצות, עשויים להיות נלווים לתהליכי שחרור מתוך הגוף של אנרגיות ישנות, חסימות, קארמות לעתים קשות, ומשקעים מעיקים שאולי עכבו אותנו עד היום. כלומר כאבים שמופיעים עשויים להעיד לפעמים גם על תהליכים טובים שמתרחשים.

כשיש היכן שהוא כאב, תפיסות, סוג של חולי או של הרגשה קשה ולא נעימה – כמובן כן לטפל במה שדורש טיפול, אבל בו-זמנית גם לא להתפקסס יותר מדי לתוך זה. לא למדוט על זה. לא להיכנס ולהשתקע עם זה ובתוך זה.

יתכן שמשתחררים להם חומרים ישנים או נוקשויות שטוב ומבורך לנו שהם יוצאים. שבדרכם החוצה להשתחרר ולהתפנות מאיתנו, הם כמו צפים אל פני השטח, ומתגלים לנו, ובתוך כך מחוללים או משרים מגבלה או כאב זמניים, שאנו ערים להם ומפנים להם תשומת לב.

אז עדיף לא לאחוז בהם חזק מדי, ולא לקבע או לשמר אותם בתוך רובד ההתבטאות שלהם, על-ידי עודף התעסקות והתרכזות בהם מצדנו. על-ידי עודף היפוכונדריות, או עמדה מלחמתית כלפיהם עיקשת מיותרת, או עם גישה של רחמים עצמיים עודפים שחורגים מן הפינוק הסביר ואינם באמת נחוצים.

לנסות להיות קלילים וזורמים עם זה. לשמור על חיוביות ואופטימיות, ולהודות על התהליכים.

לא להתחבר יתר על המידה אל מה ששם בתוכן הכאב, אלא לתת לזה, ולהשתדל כמו להיות בעיקר עדים מן הצד, לכך שזה עלה והתגלה ויוצא ובע"ה עובר.

לפעמים כאבים מבטאים על הדרך גם פדיון קארמתי כלשהו, ולעתים הם באים גם ללמד אותנו קצת ענווה.

ואם אנו אכן מצליחים ללמוד זאת וליישם יותר ענווה בעזרתם, אז גם זו ברכה לא קטנה, שעשויה להבטיח בטווח הארוך יותר, תוצאה משתלמת, של דווקא יותר בריאות ושמחה.